כשאלוהים ברא אותי,
טביעות גדולות ועגולות
על ירכיים ובטן וגוף
השמש נשרפה בים
לחידלון של הייקום
הוא כבר היה שם הדביל
מביט עלי ומגחך.
בספרים גנוזים בשמיים
היה כתוב אהבה
הם נקברו אחד אחד
מול שמיי חיים
וכשאלוהים ברא אותי
הוא כתב לו ספר
ועמוד על עמוד
הם היו אסופים
עם שחר נמרחים
כמו שוקולד על הפרוסה
עם צאת הלבנה מתנקזים
כאחד, לתת טעם מתוק
ניצוץ שני כוכבים
בשמיים חיים את שמי
ניצוץ שני כוכבים
זרחו לי במבע
מבע מלא חיים
פרחים נפרשים בארוגה
מעטה צבעוני שלא ינבול
הו לא הוא לא
הגן שלי פורח
מאז ברא אותי
בשרפת שמש האבדון...