לך,

אני לא מבינה למה אתה חושב שיש לך את הזכות לבוא ולפגוע בי
ככה.
אני לא מבינה למה ברגע הראשון שמישהי אחרת מתלהבת ממך אתה זורק
אותי כאילו השלוש שנים האחרונות היו בשבילך רק עוד דרך להעביר
את הזמן.
אני לא מבינה למה הן בכלל מתלהבות ממך כל כך. אני נותנת להן
חודש עד שיימאס להן כבר.
אני לא מבינה למה הן בכלל נמשכות אליך ואל האישיות האגוצנטרית
והשחצנית שלך.
אני לא מבינה למה אתה מרגיש את עצמך כל כך עליון על פני.
אני לא מבינה למה הסתכלתי עליך מלכתחילה ולמה צחקתי מהבדיחות
המפגרות והממוחזרות שלך.
אני לא מבינה למה בזבזתי את כל הזמן הזה עליך ואיך בכלל הרשתי
לעצמי להגיע למצב הזה.
אני לא מבינה למה יש לך כזאת תגובה של סיפוק כל פעם שאתה מכאיב
לי ונועץ עוד פעם את הסכין בסיפור הישן שלנו.
אני לא מבינה למה אתה מצליח להשפיע עליי כל כך בכל פעם שאתה
עושה זאת.
אני לא מבינה למה אני נותנת לך לעשות זאת בכלל.
אני לא מבינה למה החיוך שלך נהיה רחב יותר בכל סיבוב של הסכין
וכל פעם שניסית לדקור אותה יותר עמוק בגבי.
אני לא מבינה למה אני עדיין אוהבת אותך.

אני לא מבינה למה אני עשיתי לך בדיוק את אותו הדבר.