לאן נעלמת הלבנה כשהליל מפנה מקומו לדמדומי השחר?
לאן נעלמת אהבה כשהלב מפנה חדריו לתעתועי הפחד?
רוצה שתמיד אהיה נאהב
רוצה תמיד לאהוב
אז מה עושים כשכועסים?
ומה אם נגמרת הסבלנות?
רוצה שתמיד אהיה נחשק
רוצה תמיד לחשוק
אז מה עושים כשמשועממים?
ומה עם החשק בלבדות?
לאן נעלמת החמה כשאורה דועך בדמדומי הערב?
לאן נעלמת החמלה כשהפה משלח מלים כמו מחרב?
רוצה שתמיד אהיה מנושק...
רוצה בכל הלב לצחוק...
אז מה עושים כשזועמים?
איך להתנצל כשפוגעים בטעות?
רוצה שתמיד אהיה מחובק
רוצה את הכאב למחוק
אז מה עושים כשמדממים?
ואיך לסלוח כשנפגעים בטעות?
לאן נעלמת הדממה כשקולה נשכח במלמולי השכל?
לאן נעלמת האמונה כשנדמה שרק חושך והבל ואבל?
הלוואי וכשאני פוחד אזכור שהאהבה עדיין כאן
הלוואי וכשאני שופט אזכור שהחמלה פה בתוכי
הלוואי וכשאפגוש אדם כואב ארגיש את כאבי בדמעותיו
הלוואי וכשאעקוץ ואתנשא אודה בחולשתי ואמחל. עכשיו
הלוואי וכשאני לבד אזכור שתמיד אוכל להתחבר
הלוואי וכשאני נכשל אדע שאני נהדר ואתגבר
לאן נעלמת הלבנה, כשהלילה מפנה מקומו לדמדומי השחר?
לאן נעלמת אהבה, כשהלב מפנה חדריו לתעתועי הפחד?

א' תשרי התשס"ז 23 בספטמבר 2006