הפרידה ממך
כל כך מאכזבת
סטרילית להחריד
בהשוואה לשדה
הקטל המדמם
של אהבתנו הקצובה
כמו חיתוך חבל הטבור
של ולד מת במספריים בוהקות
באבחה אחת חדה וקהת רגשות
תוך הכרזה יבשה:
"שעת המוות: 09:26"
לאחר חודשים כבדים בהם הבטן תפחה
מצפייה מתוחה
בבוקרו העקוב
של ליל צירים מפרך

חלמתי שאתה חותך אותי
סימטרית
מהקודקוד דרך מרכז גופי
מפריד שד
משד
פוצע את טבורי
את השמש המקועקעת על גבי
מבתק באמצעה
ומרוקן אותי
מתכולתי

כמו באפולו ביל
אתה פושט על
שק העור
ומותח את עורי
על פני גופך הגדול

כשהתעוררתי
זכרתי את תחושת הכלתך
בשלמותה

ואותי
שכחתי
חלק-חלק

אני מחכה לקריסת הסכרים
ולשיטפון הגדול שיסחוף אותי בזרמיו החסונים ומשורגי הזרועות
אני ממתינה לנפילת החומות הגבוהות
ולפתיחתם של צירי הנשימה החסומים

נתק אותי מהמכשירים
הגיע זמן