כניסה לתחנת רכבת,פרידה כמו בסרט,
ועיניים מוצפות בדמעות עד שיבשו.
עוד מעט ניגע במקום המושלם,
לא אכפת אם מסביבנו בוהים כולם.
רק רוצה חיבוק אחרון.

ימים כבועות נסחפים אל העמק,
ואני במרחק פסיעה מההדק,
ידיים לופתות הכי חזק שאפשר,
לא יודעים אם נהיה פה גם מחר.
רק רוצה חיבוק אחרון.

פזמון:
עיניים ריקות,שעוקבות אחריך,
ידיי צל כבד התרות צעדיך,
הסתובב והלך,תם ונשכח,
החיבוק האחרון...החיבוק האחרון.

טריקת דלת,פרצופים משונים,
ידעתי שם בפנים, שזה משחק מקדים.
בתוך בועת סבון מתעטפת עצמאית,
מתרסקת על הקרקע בנחיתה חרישית.
רק רוצה חיבוק אחרון.

פזמון:
עיניים ריקות,שעוקבות אחריך,
ידיי צל כבד התרות צעדיך,
הסתובב והלך,תם ונשכח,
החיבוק האחרון...החיבוק האחרון.

רק חיבוק אחד קטן,ביקשתי...
החום שליטף לפתע היה זר לי,
האם זה בריא או האם טירוף,
להרוות את הנפש שצמאה לגוף.

זיכרון קצר נשאר בי,זה כל הסיפור,
בסוף הבנתי שזה היה ברור,
המשכתי לי הלאה,חושבת לעצמי...
שהכוכב שלמעלה כבר לא נוגע בי...