שמלה שחורה,
בקלות יכלה לשמש ללוויה,
קניתי ביום שבת החם ההוא,
ידעתי זאת מציאה,
למידותיי בדיוק מתאימה.

כמוה היו אחרות,
זרחתי בתוכן כקשת בענן,
נסחפתי מול מראה לתוך שיר,
צווחות אהבה רגעית,
פזמון חוזר על מילים.

כאשר התפעלו מיופייה,
ידעתי זאת חידה קשה,
אין זה מתקבל על דעת,
שנדחקתי לפשטות,
שנאתי בה.

מטרה קלה גם למכוערות בהן,
מושכות רגע נוסף המכה,
שתבוא בדמותך,
תרצה לחתוך בה,
לא בגלל מי שבתוכה.

קרעת אותה מעלי, שמחתי,
כי ברשעות באה תבונה,
אינך משתלב לצידה,
מיוחדות שלה,
גיבור סתם טי שירט ישנה.