שיר על נערה חיננית
שנדלקתי עליה אבל לא הלך
ומשום מה היא לא יוצאת מהראש
בית א:
דעי לך אהובתי שעלינו אל תוותרי
את צחוקך המרגע, לזה בצבא רק מתגעגע
איך ישבנו כך ביחד, על כל דבר את מתבדחת.
נערה כה מיוחדת, בלילות את בליבי מככבת.


בית ב':
זכרי את מחמדתי, שכמוך לא הכרתי.
את כל היום רק מחייכת, את אף פעם לא מדוכדכת.
זה דבר כה כביר בעיני מצרך כה נדיר.
אהבה כל כך מרה, למה לה סתם התפוררה.


פזמון:
געגוע כה גדול, כמו הדף אל המכחול.
געגוע שלא נגמר, כמו המים הזורמים לנהר.
געגוע לעולמים זה רגע לנצח נצחים.


בית ג':
בשמירה אני יושב ועלייך רק חושב.
איך זרקת אותי מיד, ואף מיתר בקולך אינו רעד.
ליבי אלייך כה רוצה, אך את ליבך הוא לא מוצא.
שתדעי את התשובה חזרי נא אליי אהובה


בית ד':
לפעמים אני תוהה איך קופידון אותי מטעה
יורה חצים של חמימות אך בי מכניס רק עצבות
אהב כה יפה אך לבסוף נהייתה מרה
את ראשי אני מרים, יודע שעוד נשלים.