היא באה עם הרוח, על שפת הבריכה
ריקה מתמיד
ממלאה אותך בגעגועים למקום שלא היית בו לעולם.
ולא תדע עד שהיא תחלוף,
שהיא נגעה בך.
והיא כבר טסה על מרבד קסמים
כבר לא מתגעגעת אליך...
ואולי אם תשיר
ביום קיץ בהיר
אולי היא תשוב אליך
רק לרגע אחד של דה-ז'ה-וו
ובעוד עשרים ואחת שנים,
עם אישה ושני ילדים
על שפת ים המלח
תעצום את עיניך
ובשניה אחת הכל חוזר אליך
ואתה תתחיל לשיר
ביום קיץ בהיר
ואז היא תשוב אליך
רק לרגע אחד של דה-ז'ה-וו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.