[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מחר אפתיע את עצמי בעוגיית שוקולד צ'יפס
ברחוב שאתמול לא הייתי נכנס אליו אף פעם בשביל עוגיה.
מחרתיים אלמד יוונית עתיקה, מופתע - כמה חן יש ביושן, לפעמים.
ביום שאחר כך ארשם לחוג לאנשים שמתכוונים אליהם
(בגעגוע מסויים) כשאומרים: "מי חשב ש"   או "אף אחד לא אמר ש"-
ופתאום אהיה "מי" ו"אף אחד" וידברו עליי בגעגוע מסויים מי
שאף אחד לא ידע שהכרתי.
במחרתיים של מחרתיים לא תהיה לי אף משימה, אף משימה בכלל,
ואני אשב בחנות עם השוקולד צ'יפס, מחזורי עם אפשרות לקווי
ומתוק מעוגיות,
ואשחק עם העלילה והזמנים והמקומות שלי.
כשאקום למחרת בבוקר,
מדליק רדיו ורוחץ פנים ושם מים לקפה עוד לא אדע את זה,
אבל כשארד במדרגות
כבר
יהיה
        לי,
סיפור חדש.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סיפור אמיתי פעם
הלכתי לחבר שלי
תמיר דפקתי בדלת
וקול ענה לי
ואמר לי שאין אף
אחד בבית אז
אמרתי טוב שלא
באתי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/10/06 10:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלון מזרחי

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה