|
הטה צוואר
צעף עיניך מעלה
התפעל מן הנשקף
נשוף ושאף
נשוף ושאף
התכוונתי לכתוב ש
גבעולים מגביהים
יינם
וגם פיקחו טל עפעפיים
רציתי צוף נשפך
הצמד כפות ידיים
לפני בית החזה
הודה לאלוהים עכשיו
רציתי דברים נרעדים
רציתי כל זריחות מרהיבות
ואין לי חרוזים
שפרח אדמדם
עולה היום מן הרגבים
שניגון עתיק
נובט מתוך הזרע
במשק עלעלים
נשוף
נשוף ושאף
אל תרגיש דבר
|
|
|
ויטגנשטיין אמר
שהשפה היא סרגל
המונח על
המציאות. הוא
צדק.
(ת. אליהו) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.