|
אומרים לך לאסוף את השברים
אבל את כבר מזמן התפרקת
אומרים לך להתמודד עם החיים
אבל את כבר מזמן התייאשת
הם לא מבינים אותך
והם גם לא ירצו להקשיב
הם רק יישפטו אותך
וידעו בהתנשאות להשיב
הם אומרים שזה רצון
אבל את איבדת תקווה
הם חושבים שזה פשוט כך
להרגיש כמו מכונה
הם לא מבינים אותך
הם מעדיפים להיות אטומים
הם לא מבינים אותך
כי ככה הם
אנשים. |
|
|
אהבתי לחם,
אהבתי גם פול,
אבל את התחת
המכוער של המורה
שלי עם החטטים
והפצעים
המוגלתיים בכל
מיני צבעים
אהבתי יותר
מכל.
משורר הבית של
התנועה הלאומית
הארץ ישראלית
החדשה (לח"י 2 -
דור ההמשך -
סניף גבעתיים) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.