New Stage - Go To Main Page

יותם מורציאנו
/
שנה בחושך

מאת: יותם
מורציאנו ועידו אדמון
סצנה 1.-- פנים,בית , יום.1-----------.
כתובית: אוקטובר 1973
במרכז החדר צעצועים פזורים על שטיח לינוליאום ומיטת ילדים
ריקה. גידי (35) במדי ב' מסיים לארוז קיטבג בעצבים, מסתכל על
אפרת (27) אשתו העומדת ליד השיש ולא מחזירה לו מבט. אח"כ
מעמיס את התיק על הגב, הולך לכיוון הדלת, מסתכל בה שוב.
                                                       
גידי
                                 (אנחת עייפות) טוב, אה...
אפרת לא עונה ולא מגיבה. הוא נשאר עוד רגע ויוצא. ברגע שהדלת
נסגרת אפרת מסובבת את המבט לכיוונה.
סצנה 2.-- חוץ, יום, גן ילדים בקיבוץ.2----------.
אמנון (32) מקדים לקחת את מאיה (5) מהגן בכשעה וחצי. מאיה
מחזיקה בידו, נראית מוטרדת.
                                                     מאיה
טובה אמרה שהיא לא מסכימה לאף-אחד ללכת הביתה לפני ההקמה.
                                                     
אמנון
                                             איפה הזר שלך?
                                                      מאיה
                                                      הנה!
שולפת זר ושמה אותו על הראש. אמנון נעצר ורוכן לקשור לה את
השרוכים.
                                                       
אמנון
                              רגע, השרוכים. איך בילית בגן
היום?
                                          מאיה (בהתלהבות)
  עשינו קבלת חג, והיה לנו עוגה, ויוסי עשה פיפי במכנסיים
                                          וכולם צחקו עליו!
אמנון צוחק יחד איתה ומסיים לקשור את השרוכים. הם ממשיכים
ללכת.
                                                     אמנון
        את רעבה מאיוצ'קה? בטח שאת רעבה! בואי נעשה תחרות...
                                                     מאיה
                                                      כן!!!
                                                     אמנון
                        ...נראה מי יגיע ראשון הביתה?
מ-עכ-שיו!
אפרת עומדת במטבח וחותכת עגבניה עם סכין גדולה, לאט לאט
ובליסצנה 3.-- פנים, בית ואח"כ חוץ, מפתן הדלת, יום.3--------.
להסתכל. היא בוהה בנקודה מעט מעבר לקרש החיתוך. ברור שהיא
במקום אחר ובזמן אחר. כשהיא שומעת רעש מבחוץ היא מפסיקה
וניגשת לחלון , ומבעדו היא רואה את אמנון ומאיה מסיימים תחרות
ריצה עד הבית. היא מחייכת משמחה למראה השניים לרגע קצרצר
שמתחלף בהבעה מודאגת. מאיה מגיעה ראשונה, כמובן, מתנשפת
וצוחקת מכל הלב.
                                                       
מאיה
                                   הישגתי אותך והישגתי
אותך!
אמנון עושה עצמו עייף ומובס, מתקרב אליה ואז תופס ונושא אותה
על הידיים כמו שחתן נושא כלה.
אפרת פותחת את הדלת ועומדת בפתח בידיים משולבות ומבט נוקשה.
                                                   אמנון
(משועשע)
                                          תראי מה מצאתי
הוא מגיע לפתח ומוריד את הילדה לרצפה.
                                                   אפרת
                                          לכי לשטוף ידיים.
הילדה רצה פנימה, עדיין צוחקת. גם אמנון עדיין ברוח של
התלהבות מהמשחק. הוא עוקב אחרי מאיה וכשהיא נעלמת אל תוך הבית
תשומת הלב שלו עוברת לאפרת. בזמן שהיא מדברת הוא מביט בה
בעניין שקט.
                                                      אפרת
                                                     מה זה?
                                                     
אמנון
                  סיימתי מוקדם היום אז כבר אספתי אותה. מה?
                                                      אפרת
              מה מה?! מה פתאום אתה מוציא אותה לפני הזמן?
ברור שהיא לא מרוצה, אפילו כועסת. הוא דווקא במצב-רוח טוב.
                                                     אפרת
(קצת יותר בשקט)
                       אמנון, אני לא צריכה את זה עכשיו.
אמנון (עדיין בחיוך) מתקרב ותולה בה מבט שואל ואינטימי, אפרת
מביטה רגע לאחור ומחזירה מבטה אל כפות ידיו השעונות על המשקוף
ומשם אל עיניו לרגע קצר. מאיה חוזרת בריצה ומציגה לאמה את
הידיים השטופות. אמנון כבר עומד להיכנס.
                                                   מאיה
                                                   שטפתי!
                                                  אפרת
                                                תראי לי.
בודקת.
                                                  אפרת
                                 ככה לא מנקים. עם סבון.
                                                  מאיה
                                                אוווווף!
                                                  אפרת
                        ותוסיפי לשולחן עוד צלחת, יש בארון.
מאיה רצה שוב לשטוף ידיים, לא ממש אכפת לה. אמנון נכנס גם
הוא. אפרת פתאום נשארת לבד בחוץ.
בינתיים מאיה לוקחת כסא, מטפסת עליו פותחת ארון ומוציאה צלחת.
אפרת נכנסת.
אמנון נכנס לבית עם ידיים מלאות בוץ, לוקח תפוח ונוגס בו.סצנה
4.-- פנים, מטבח, יום.4------------.
אפרת מסיימת לשטוף כלים ולא אומרת כלום.
                                                       
אמנון (קליל, משועשע)
                        לא תגידי לי לשטוף ידיים לפני האוכל?
                                                       
אפרת
                                             זה לא מצחיק
אותי.
                                                       
אמנון
מה כן מצחיק אותך? לא ראיתי אותך מחייכת כבר הרבה
זמן.
                                                       
אפרת
                                      אתה רוצה שאני אחייך?
                                                       
אמנון
                                             אני רוצה
שתחייכי.
                                                       
אפרת
                                                         
למה?
                                                  הוא מרים
מהשולחן את זר הפרחים של מאיה ומשחק בו בעדינות.
                                                       
אמנון
           הנה סיבה אחת למשל. (פאוזה, מחליט לוותר על
הקלילות)
                                      את חושבת ששכחתי אותו.
                                                       
אפרת
            אני לא יודעת, תגיד לי אתה. נראה שאתה דווקא
פורח.
אמנון מניח את הזר חזרה על השולחן וניגש אל הכיור לשטוף
  סוף-סוף ידיים, כשהוא פגוע ובגבו אליה.
                                                       
אמנון
                                    היית מעדיפה שאני אנבול?
                                                      אפרת
(נאנחת)
                                          זה לא מה
שהתכוונתי..
תראה אמנון, זה יופי שאתה פה ועוזר לי, ועם מאיה והכל,
ברור
                    שטוב לה, (פאוזה) וגם לי טוב, אבל.. זה
פשוט..
                                                     
אמנון (בסבלנות)
               נכון, זה לא פשוט, אבל אולי נעשה את זה פשוט.
                     אפרת (קצת נבוכה, קצת מבולבלת, מבטה
שפוף)
                                          אני לא יודעת איך.
                                                       
אמנון
                  אני בטוח שגידי לא היה רוצה לראות אותך
ככה.
                                                       
אפרת (חצי לעצמה)
                  כנראה שאתה לא מכיר את אח שלך כל-כך טוב.
                                                       
אמנון
                                                מה זאת
אומרת?
                                                       
אפרת
                                         כלום (נאנחת בקוצר
רוח).
                                                         
אמנון
                 טוב, מספיק עם השטויות. דברי איתי
כשתחליטי...
כשתחליטי לדבר איתי לעניין (בנשימה אחת, סוף המשפט
בשקט).
מסתובב ללכת.
                                                      אפרת
                                             מה, אתה הולך?
                                                       
אמנון
                                          לא הולך לשום
מקום.
מעבר זמן.
                    סצינה 5. -- חוץ ואח"כ פנים, יום.
5-----------.
שעת ערב מאוחרת. מאיה זונחת את כלי-האוכל על השולחן לאחר
ארוחת הערב ורצה לעלות במדרגות עץ אל חדרה, אפרת מורידה את
הכלים מהשולחן, ותוך כדי מתבוננת דרך החלון בידיים של אמנון
מטפלות בעדינות בצמחים שבגינה.
סצנה 6. -- פנים, חדר ילדים, לילה 6---------.
חדר ילדים קטן ומשולש בעליית הגג. בצידו האחד מיטה ובשני חלון
פתוח. על הרצפה פזורים צעצועי עץ, בובות, פיסות נייר ודבק.
מאיה בפיג'מה מדביקה נייר צבעוני על שלד של עפיפון. אפרת עולה
במדרגות,דופקת בדלת אגב פתיחה.
                                                     אפרת
(בחום. כמעט בלחש)
                                         הי, יל-דה, מותר
להיכנס?
מאיה שקועה מכדי לשים לב. אפרת נכנסת ומתיישבת על הרצפה לידה.
                                                      מאיה
                                                     יפה
נכון?
                                                     אפרת
                                משגע! את עשית אותו לבד?
                                                      מאיה
                             כמעט. אמנון רק עשה את זה ואת
זה.
מצביעה על שלד העץ והזנב. ניכר באפרת שהיא נרגשת.
                                                      אפרת
לא יפה לשמור סודות כאלה ממני, גם אני רוצה
לעזור.
                                                     
מתקנת בעדינות את ההדבקה של מאיה.
                                                      אפרת
                     ומה תדביקי כאן? בואי נקשט אותו שיהיה
יפה.
(רואה אותיות נייר פזורות על הרצפה) אולי את השם של
אבא?
                                                     מאיה
(באסרטיביות)
לא. יש לי מספיק אותיות בשבילי, בשבילך ובשביל
אמנון.
                                                  אפרת
(מנסה היגיון).
                              ומה עם אבא, מאיוש? גם לו
מגיע.
                                                     מאיה
                                              לא, כי הוא לא
עזר.
                                                   אפרת
את יודעת שאם הוא היה יכול הוא היה עוזר, חמודה שלי. וכשהוא
יח-.
                                                     מאיה
                                                  לא רוצה.
                                       אפרת (מוותרת, המומה
מהתגובה).
                  טוב, נמשיך מחר? קדימה, זמן לישון, פיפי
ולמיטה.
סצנה 7. -- חוץ , גינה, לילה. 7-----------.
אמנון מדליק פנס גינה ופותח ממטרות. ברקע, אפרת סוגרת את
החלון בחדרה של מאיה ומכבה את האור.
סצינה 8. -- פנים, בית, לילה.8-----------.
אפרת מתישבת על הספה בסלון וחולצת נעליי עקב פשוטות. אמנון
נכנס.
                                                   אפרת
                       הייתי קודם בחוץ. יש ריח מתוק באוויר.
                                                     אמנון
                        כן, הצמחים בגינה אוהבים את החום.
               (פאוזה קצרה) אל תשכחי לסגור את הממטרה בבוקר.
                                                     אפרת
                             תחלוץ נעליים שלא תכניס בוץ,
טוב?
                                                     אמנון
                     טוב, כבר התכוונתי לזוז אפרתי, אני
הרוג.
                                                   אפרת
                    חכה רגע, יש תה. תמזוג ותשב איתי קצת?
אמנון מבחין שהיא בכתה, למרות שהיא מנסה לחייך ולהסתיר את זה.
הוא חולץ נעליים וניגש לשטוף ידיים ולמזוג לעצמו. אח"כ מתיישב
לידה.
                                                      אפרת
                     ראיתי את העפיפון.. (צוחקת, מושכת
באפה).
אמנון מחייך בג'נטלמניות ועצב,ממלמל משהו ומגרד בראשו.
                                    אפרת (אחרי רגע קצר של
שקט)
                       הוא אף-פעם לא עשה דברים כאלה איתה.
                     אתה יודע שהיא כבר כמעט לא שואלת עליו?
                                                     
אמנון
היא ילדה אפרת, היא מבולבלת. גם אנחנו קצת מבולבלים לא?
(פאוזה) וזה בסדר, את יודעת, זה בסדר גמור.
אפרת לא עונה, מסיטה את מבטה מעט. אמנון עומד לקום כשאפרת
תופסת לפתע בידו. הם מחליפים מבטים והוא מתיישב חזרה. היא
מביטה בו במבט חוקר ומלא אהבה, לוקחת את ידו אל שפתיה ונושקת
לה. אמנון רוכן אליה ונותן לה חיבוק ארוך וחם. היא מביטה בו
בדריכות ורגש. נירגש, הוא מקרב את פניו אל שפתיה. אפרת מניחה
את ידה על פיו בעדינות ועוצרת אותו, שומרת כל העת על אותו מבט
טעון.
                                                  אפרת
(בשקט)
                                                           
 לך.
הוא נושק לה על כתפה,   עדיין אוחז בידה, משעין ראשו על ראשה.
אפרת הודפת אותו ברכות, מביטה בו עוד רגע ומלטפת את סנטרו.
                                                   אמנון
(בשקט)
תני לי משהו, תגידי לי משהו, את משאירה אותי לבד
עכשיו.
                                               אפרת (בקול
חנוק)
אני רוצה... אני לא יכולה, אל תהיה טיפש. אני רוצה
שתלך.
אמנון מניח לה ,נשען לפנים   ונאנח. הוא בועט מתוך תסכול עמוק
בשולחן וכוס התה נופלת לרצפה. אפרת נבהלת מהתגובה. אמנון נעמד
ומביט לחלופין באפרת ובכוס אובד עצות. אח"כ פונה לקחת סמרטוט
מהמטבח, חוזר לנקות אבל עוצר עצמו בחצי הדרך כשהוא רואה
שאפרת לא זזה ומבטה עדיין קבוע בנקודה סתומה ברצפה. הוא מניח
את הסמרטוט על השולחן, תופס את נעלי העבודה ועומד לצאת מהבית
יחף
                                      את לא רוצה שאני
אלך.אמנון (בשקט ומבלי להפנות פניו לעברה)
הוא מותיר אחריו את הדלת פתוחה למחצה אל אוויר הלילה. אפרת
מקפלת את ברכיה אל חזה בישיבה כשבכי אילם גובר בה לאט.

--סוף--



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 23/10/06 22:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יותם מורציאנו

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה