כולם התלבשו כל כך מהודר באותו יום, אני לא אשכח אותו לעולם.
"אנחנו נהיה ביחד לנצח" זה המשפט האחרון ששמעתי ממנה
אני חשבתי לעצמי.."אני לא בטוח על זה..כאילו אני אוהב אותה
והכל אבל לעזוב את הכל, כל החיים האלה פתאום ולהיות רק
איתה..ומה היא עם היא לא האחת והיחידה?"זה הדברים שהסתובבו לי
בראש.
פתאום נזכרתי בשיחה שהייתה לנו אתמול
" את בטוחה עכשיו שאת רוצה ללכת?" שאלתי אותה.
"אני רוצה שתבוא איתי אתה תראה, אני מתכננת לך הפתעה" היא ענתה
בנחישות לשכנע אותי
"שמעי אני לא בטוח, כאילו אני אוהב אותך יותר מאת החיים אבל
לעזוב את הכל סתם ככה בלי להיפרד? זה יותר מדי בשבילי"
"אתה תאהב את זה, אמרתי לך יהיה לך הפתעה"
"עזבי, זה לא נראה לי כל זה, למה את כל כך מתעקשת שאני יבוא
איתך?"
"כי אתה חשוב לי, אני אוהבת אותך ואני רוצה שנהיה ביחד עד
הסוף"
"לא יודע מתוקה שלי, יודעת מה? אני יחשוב על זה...עוד נדבר על
זה"
"אי אפשר לדבר..מחר זה היום..אתה חייב לבוא איתי, נו נמרודי
תבוא איתי".
"עכשיו 3 לפנות בוקר אני לא חושב על החלטות כאלה עכשיו חמודה,
עכשיו לכי לישון ונדבר על זה מחר"
" אוף..טוב אבל תחשוב חיובי שתבוא איתי" היא אמרה ונעלמה לתוך
האפלה
"אוי הילדה הזאת עוד תשגע אותי.." חשבתי לעצמי ונשכבתי על
הספסל בפארק העירוני.
פתאום אני חוזר למציאות, שוב אני רואה אותה הולכת לה
פתאום קראתי לה " קרין! קרין!"
היא הסתובבה.
"אני החלטתי שאני איתך עד הסוף"
היא חייכה את החיוך המיוחד שלה והלכנו ברחוב
"אז תגידי לי, לאן תכננת ללכת?"
"אתה תראה "
אנחנו הולכים ואני רואה שהדרך נהיית מרחוב לשביל עפר ומשביל
עפר לסתם עוד חורשת עצים בארץ.
"זהו תעצור פה" היא אמרה
"פה זאת ההפתעה שלך? חורשת עצים? משעשע מאוד קרין"
"לא יקר שלי, זאת ההפתעה" היא שולפת אקדח.
"אני ראיתי אותך עם הבת ההיא בפארק שלשום" היא אמרה כשהאקדח
מונף כלפי
" איזה בת? את מתכוונת לנטלי? היא סתם ידידה שלי באמת"
"אני לא מאמינה לך, אם אתה רוצה להיפרד ממני אני לא יתן לזה
לקרות, אם אתה לא תהיה שלי אתה לא תהיה בשביל אפחת"
"קרין אל תעשי משו טיפשי אני אוהב אותך ולא הייתי עוזב אותך
בשום מקרה"
"ואני אוהבת אותך נימרוד שלי..אהובי..בשביל זה אני עושה את זה"
היא אמרה ושתקה לכמה רגעים ואז אמרה " אנחנו נהיה ביחד לנצח"
אמרה וירתה כדור אחד בלבי וישר כדור אחד בראשה.
למחרת בעיתון היה כתוב.." 2 בני נוער בני 17 נמצאו בחורשה ליד
צפת כשהם שוכבים זה לצד זה ללא רוח חיים".

אותו יום..היה יום שבו נקברתי.