דוד ניסים / בועות |
כריחו של החורף
עם האדמה הלחה
בריח רענן של גשם נעים
אני ואת יושבים בספסל מחובקים
מתחמקים מן העולם
אנחנו בבועה שלנו
כל מסביב לא חשוב עוד
כי את ואני משלימים
מוצא אותך בליבי
ומוצא אותי בלבך
שמח עכשיו כשאני איתך
ושנינו יושבים מחובקים..
בבועה שלנו
בבועה שלי..
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|