הרהורים של מחשבות
ולאן כל זה מוביל ?

כל רצוני הוא להיות מאושר
ואיני מתכוון ללכת במשעול צעדי המוות לשם כך
כי מחלוני המשקיף אל אותם אנשים
אשר כעדר צועדים בחיפזון, בלחץ וייסורים
כאם נחשול המאיים להטביעם מתקדם לעברם
רואה אני אותם ניגשים לאותו המשעול
אשר בסופו זורם נהר הקוצים
ומלת ברירה לכאורה מנסים לחצותו לצד השני
ונסחפים בזרם לעבר המפל אשר בתחתיתו סלעים משוננים.
ורק מעטים ביותר מצליחים לפרוש את כנפיהם בקץ המפל
ולעוף למקום אשר בו כנפיהם כבר לא יהיו רטובות

אך אנוכי
מבראשית הדבר לא יישא מבטי לעבר אותו משעול
אגמי לרגליי
והוא כל אשר הני זקוק לו
כי כצ'יטה הייה
ואצא לריצה למען טרף אתפוס למחייתי - וזאת בלבד
ולא הייה כנמלה חסרת היישע המלקטת לה אוכל למען עתיד ייבוא.
וכי מדוע אצטרך להתפתל מהארס המוזן לגופי כעת למען אחייה אחר
כך ?
דגים באגמי אדוג
וברפסודתי אשוט לי כשארצה לשאת מבטי לכוכבים
איני צריך יותר מכך

לעולם לא אחייה בעולמם של הנמלים.....
שכן צ'יטה אני
וכצ'יטה - אסתכל על הנמלים ממעל
גם כאשר יעקצו אלה את כפות רגליי

ואמצא לי בנדידתי את אשר לידידות נועדנו
ויוכלו הם ללגום מאגמי כאוות נפשם
שכן ענניהם ישקו את אגמי במטריהם.
וכי לעד אחייה כך
שכן באותה פיסת אדמה בעברו השני של הנהר - לא חפץ אני
ולא אחפוץ לעולם
שכן יודע אני כי אותם הפרחים הגודלים בעברה השני של הגדה
גם לרגליי מלבלבים
ועלעליהם מלטפים את שיערי במשב הרוח הקריר והצח עם ריח הטל על
הדשא שעליו אני שוכב
בעודי נושא מבטי אל הכוכבים

14.9.01
0:32 AM