אני מספר כל יודע. הגיבור שלי יושב ברגעים אלו ממש בפאב נידח
בפאתי העיר, מנסה לפרוק את תסכוליו המיניים. אני, אגב, כמספר
כל יודע- יכול לגלות את אוזניך שלגיבורנו נטייה מודחקת לצבעי
גואש עזים, שתביא עליו ביום מן הימים קץ מר ונמהר. האישה עימה
הוא משוחח כרגע חושבת לא עליו כי עם על עששת השיניים שלה. היא
תתמיד בקו מחשבה זה בשלוש הדקות הבאות, ואז תחליף להרהורי זימה
(גם הם לא על הגיבור שלי). הכסא עליו היא יושבת יושלך עוד
שנתיים בדיוק אל פח האשפה, אך הוא לא יודע זאת. אני כן. זו
הסיבה שאני נקרא מספר כל יודע. אני יודע על מה אתה חושב. אני
יודע מראש כל מחשבה שתחלוף בכל ראש, מכאן ועד קץ כל הזמנים.
אני יודע איזו מחשבה תצוץ בראשי שלי בעוד תריסר דקות. בתחילת
הקריירה הייתי מספר עד. יכולתי לתאר רק את שראו עיני.
אחד הגיבורים שלי חצה את הכביש באור אדום ונדרס במפתיע על ידי
שיירת חמורים. בזמנו לא יכולתי אלא לתמוה על צירוף נסיבות מוזר
זה. כיום אני יודע שמשום מה, כותב הסיפור ההוא מצא את עובדת
הדריסה על ידי חמור למשעשעת ביותר. ראש ועד הבית התנקש בו,
אגב.
מספר בגוף ראשון שאל אותי פעם מדוע איני מנצל את ידיעתי
המושלמת להשתלטות על היקום. התשובה לכך היא שאני יודע במדויק
למה תביא השתלטותי על היקום, ולכן הענין כולו מאבד את הריגוש
שבו.
אני מספר כל יודע. אני כל יודע, ואני מספר על זה- כך אני מצדיק
את שמי. אני יודע מה טוב בשבילך.
שים לב- הגיבור שלי עומד לקום ולגשת לשירותים, תוך פחות מחצי
דקה. החלה הספירה לאחור... מספר כל יודע סובל מטבע הדברים
משעמום מסוים.
לפעמים אני יודע שאין אלוהים. לפעמים אני יודע שאני אלוהים.
הסיפור הנוכחי שלי הוא סיפור מטופש מהסוג השנוא עלי,
מונולוג-וידוי עם פואנטה חיוורת. אני שונא סיפורים עצובים.
וסיפורים שמחים. אני שונא את כל הסיפורים. אני שונא את כל
הסיפורים במידה שווה, כל אחד ואחד מהם זוכה לכמות מדודה בדיוק
וזהה של שיטנה. אני יודע שפעם כתבת סיפור וחשבת שהוא די טוב.
אני שנאתי אותו. הגיבור השתוי שלי קם בינתיים, והוא עושה את
דרכו אל שרותי הנשים.
אני יודע שככה זה בטבע. אני יודע מהי משמעות החיים. אני יודע
מהו סוד האושר. לו אך הייתי מספר לך מהו אותו סוד אושר, היית
הופך למאושר באדם. לא רק זאת, אלא שהיית מפיץ את סוד האושר
בעולם כולו. הסבל היה נעלם מכל פינות היקום. סוד האושר הוא
ענין די פשוט, טריויאלי עד כדי כך שמרגע שאספר מהו תתקשה
להאמין שלא הבחנת בו לפני כן. לצערך, ולצערו של העולם- אני
יודע מה יקרה אם אגלה לך את הסוד. הרעיון לא גורם לי שום
ריגוש, ואיני מוצא כל טעם בביצועו. תמשיכו לסבול.
הגיבור שלי יוצא מן השרותים, חיוך אוילי על פניו. אני יודע מה
השעה. אני יודע כל מה שחשוב לדעת. וגם את מה שלא. אני יודע את
כל הבדיחות שתסופרנה על קניבלים ובלונדיניות. אני יודע לקרוא
תוים, אני יודע דרך קיצור לכל מקום שתבחר, אני יודע מתי אמור
להגיע אוטובוס מספר 44, אני יודע את אישתו של השכן. אני יודע
את התשובה לשאלה "למה?". הגיבור שלי חזר לשבת, האישה עימה דיבר
הלכה למקום אחר- להגות בענייני זימה ממין זה או אחר. אני יודע
את הפתרון לשאלות שאין עליהן תשובה. הגיבור שלי יישן לבדו גם
הלילה. הוא מאמין שיום אחד ישתנה המצב לטובה. אני יודע שלא.
אני אפילו יודע מה גרם לך לקרוא את הסיפור המשעמם הזה עד סופו.