פינק קרימסון / אני מת |
על פניה חיוך, וליבה מלאה טוב
צחקה לה ושרה, צחקה ואמרה
האם יש עוד צדק? האם יש עוד סיבה?
היא הלכה ועיבדה את עצמה דיי מהר
אך זכרה את הכל בליבה הבוער
והשמש בעיניה אותה מדריכה
ולה היא עתיד של זהב מבטיחה
כי מי יתן לה לצעוד לבדה למיצרור של שנים
ולא ירצה לינוק ממנה את טעם החיים
רק שיכור או עיוור יעשה כדבר
רק פסיון או אילם לא ינסה בה גורל
ולכן ליבי שקט וכך אני יכול לעזוב
ילדה אם כובע, וליבה מלאה טוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|