וואו, עוד מעט 3 חודשים
הם עברו מהר, נכון?
מהר, אבל לאט
כך שהרגשתי כל יום
כל שעה,
כל שנייה

הרגשתי עד הסוף
נזכרתי באהבה
בפרפרים בבטן
בדופק הלב שפתאום מתפרע

הרגשתי עד הסוף
הרגשתי אותך
התגעגעתי
לאן נתתי לך ללכת?
לאן ברחת?

ואתה יודע, אתה יודע
שאני תמיד פה?
שאני תמיד ירגיש, עד הסוף
גם ברגעים הכי קשים
גם...

טוב אני פשוט,
לא רוצה לבכות
תמיד שאני כותבת אני בוכה
תמיד שאני כותבת אני מרגישה
מרגישה מעבר לסוף

ואיזה סוף שלא יהיה
אני תמיד אמשיך להרגיש
חזק, עמוק, ברור
בכאב, ובשמחה
אני תמיד ירגיש
את רגשות האהבה...