אני לא כועסת.
באמת שלא, רק מאוכזבת
אבל לא רק, יותר מדי.
אני רוצה להבהיר לך דבר אחד,
אל תחשוב עליי לעולם!
או שבעצם, תחשוב.
תסבול, תפגע, תיעלב, תקנא, תבכה.
כמוני
מה רע? תזדהה איתי לשם שינוי
אולי עדיף שתחווה הכל בבת אחת, ששוב תהיה מעליי!
ויודע מה בא לי? בא לי לבוא אליך הביתה, עכשיו ברגע זה, לעמוד
בפתח הדלת שלך
ולראות
אותך, מופתע, מגמגם, מסורבל.
ולהגיד, להטיח, להתקיף
אותך
כי מגיע לך! זבל!!!
אתה יודע מה מפריע לי כל כך?
שאתה מבין
הכל.
שאתה קולט ולא מקבל.
חי בהכחשה? מעניין לי ת'תחת!
תפקח את העיניים, תקבל סטירה מצלצלת ממני כמו שבחיים לא קיבלת
ותקבל את זה! עם או בלי רצון, אתה תקבל את
זה!
"מאמי", "נשמה", "מותק"
מי אתה חושב שאתה בכלל?
נזכרנו להתאמץ אהה? חבל
מאוחר מדי!
לא רוצה להקשיב לתירוצים שלך, לשקרים שלך.
אה, שיקרת לה ולא לי... שקרן נשאר שקרן.
שונאת אותך!
אני שונאת אותך עד כדי כך שבא לי לנשק
אותך!!!
תפנים ותשתוק.
עדיף מאשר לשמוע "את צודקת".
או שבעצם, תחשוב.
תסבול, תפגע, תיעלב, תקנא, תבכה.
כמו שעשיתי
כמו שאתה גרמת לי לעשות.
אם יש לך אומץ תבקש סליחה.
אבל אין לך
שחקן.