New Stage - Go To Main Page


הלכתי לאט, שום סיבה למהר לא הייתה לי
בדרך ירדתי אל הים לראות מה שלומו
הריי הוא החבר היחד שנותר לי
ישבתי על החול מול הגלים שעל רגליי מתנפצים
והגאות הקצופה שוטפת מחשבותיי
סיפרתי לו על משפחתי, אהבותיי
ושאלתי אותו כל מיני שאלות על החיים
אבל הוא לא ענה לי
ורק קצץ גליו ליחך את החוץ
הוא לא סער, הוא היה אפור מאוד, אך רגוע
הוא הבין אותי גם בשתיקה
הוא הבטיח לי בהימיית גליו שלעולם הוא לא יעזוב אותי
כי לאן הוא כבר יכול ללכת?
ים אינו הולך לשום מקום
הכי הרבה יכול הוא להתקרב לעבר צריף המציל
או בעצם להתרחק ממנו.
זה הכל..
הוא לא הולך לשום מקום..



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 6/1/07 14:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בר גבריאל היימר

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה