אלון ישב על יד השירותים המוזהבים בסוויטה הנשיאותית ובכה כמו
ילד. מכנסיו הירוקים הרקומים מבד משי עדין נרטבו בטיפות זעירות
ומלוחות. החולצה המחויטת שלבש הוכתמה בנזלת שקופה. הוא חיפש
משהו לקנח בו את אפו המנוזל ומצא בכיסו את תלוש המשכורת המקומט
מהחודש שעבר. המספרים והתאריכים המוטבעים על הדף הלבן היטשטשו
כשהנוזל הסמיך והחמים באפו כיסה אותם. הוא נעמד באיטיות והשליך
את תלוש המשכורת לפח קטן ושחור על יד האסלה. הפח השמיע קול
מריחה עמום כשהנייר הרטוב הכה בתחתיתו. אלון יישר את הקמטים
בבגדיו, הידק את חגורתו וכרע על ארבע. בחדר הסמוך נשמעו צעדים
כבדים והחלטיים.

הדלת נפתחה באחת ואיש מקריח בגיל העמידה נכנס אל תוך השירותים.
האיש טפח על כרסו הגדולה ומחא בכפיו פעמיים באדישות מופגנת.
אלון נסוג לפינת החדר והאיש הפשיל את מכנסיו והתיישב על האסלה
המבריקה באנחה. אחר כך פלט נפיחה בתרועה רמה שזעזעה את קירות
החרסינה החלקים. משסיים, היטיב את ישיבתו על הקרש והחל לצקת אל
תוך החור גושים מהבילים בעקביות מאוסה. אלון נרעד. לגביו היו
הגושים הנוחתים במים העכורים כתקתוק שעון עצר נורא. "פלוק,
פלוק... פלוק, פלוק..." הוא התכווץ בחלחלה בכל פעם ששמע את אחד
הגושים טובע לו במעמקי האסלה. זיעה קרה כיסתה את מצחו ואת
עורפו. כפות ידיו רעדו בעווית.

האיש סיים לבסוף ונעמד בכיפוף קל. הוא אחז בידיו במוט מוזהב
שהוצב שם במיוחד למטרה זו והמתין. אלון זחל לעבר האיש בסלידה
עד שניצב בדיוק מול ישבנו המצחין. האיש עצם את עיניו בסיפוק.
אלון עצם את עיניו בגועל. הוא שלח לשון רטובה דרך שפתיים יבשות
והחל ללקק במהירות את התערובת החומה והמצחינה מהבשר הלבן. הוא
ליקק מעט וירק מיד אל תוך האסלה. ליקק וירק. ליקק, וירק שוב עד
שהפלחים הצחורים היו נקיים כמעט לחלוטין. האיש המהם לעצמו
בהיסח הדעת ואלון אחז בבטנו והשתדל נואשות שלא להקיא. הוא כמעט
סיים. רק עוד פיסה זעירה של צואה נותרה עומדת על שערה ארוכה
במעמקי החריץ האפל. אלון שלח את לשונו בהתרסה והגוש הזעיר, כמו
להכעיס, נתקע בין שיניו. הוא ניסה להוציא אותו בלשונו ללא
הועיל. הוא ניסה לירוק עליו. האיש המשיך להמהם ואלון נאבק
נואשות בגוש הסרבן עד שבסוף נתלשה השערה מישבנו של האיש שהרגיש
מיד בכאב החד והסתובב בזעם.
"זה שירות זה?!" הוא צרח בטירוף. "אני משלם 3000 שקל ללילה. זה
שירות זה?!" צרח שוב. אלון התכווץ תחתיו. הוא הרגיש את השערה
מישבנו של האיש תקועה בין שיניו וניסה שוב להוציא אותה ללא
הועיל.
"אני אדאג שיפטרו אותך" אמר האיש בקור. "אני אדאג שאתה לא
תעבוד יותר יום נוסף בחיים שלך. אתה גמור הבנת אותי?!" אלון
התכווץ ככדור בפינת החדר והנהן חלושות. "באתי לפה ליהנות.."
אמר האיש וטרק אחריו את הדלת. אלון התיישב על יד השירותים
המוזהבים והחל שוב לבכות. "באנו ליהנות.." הוא מלמל לעצמו שוב
ושוב. באנו ליהנות.