בתהומות הייאוש הלאומי
לא מצאתי נחמה
כי מלאה כוס תרעלת האכזבה
ואין בנו גואל ומושיע.

שהרי הדור הולך ופוחת,
מופרט מנכסי תרבות ואיכות
לבוש מחלצות עור עגלי הזהב
לכסות מערומי רפיון המוח.

נתתי לכם כוח להנהיג
להובילני בשבילי קוממיות
לבנות כאן בית שלישי
לאומה ששרדה אלפיים שנות.

ואתם שבגדתם בתקוותי
שאנסתם עלי ביזיון ושחיתות
אינכם יודעים בושה
כי טח מצפונכם ושבק בכם לב.

הלוואי
אקום מחר בבוקר
ליום חדש ויפה
ואדע שהיה זה הכול
סיוטו של חלום.


רייויט

תכלה שנה וטמטומה תחל שנה בשום שכל