פ. מיכל / שמש מייסרת |
אבל תמיד, איכשהו, תישאר טרי.
וגם כשאני שוכבת רגועה בצל,
אתה שמש מייסרת.
אני נישאת ברוח, מתפזרת לכל עבר,
ואתה סוג של שורשים שלא נותנים לשכוח.
ואתה יכול להיות שזוף, ואני יכולה להיות רזה,
ואפשר גם שלא, זה לא משנה-
תמיד יהיה משהו מעיק, מרחיק. בלתי נמנע.
ואתה בשלך, ואני בשלי.
והגלגל כלל לא מסתובב- הוא חורק, הוא תקוע,
ואתה- קטן ככל שתהיה, נשאר טרי.
ישן- כמו ההפך מחדש, לא ההפך מער.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|