אתה מטפס על זרועותיי עדיין
בחמקמקות מעוררת קנאה
אצבעותי מדלגות בין פסיעה לפסיעה
עוד אני מקושטת ככלה עבורך
לזמן רב אהיה לך יופי
אם תרצה עוד בי ובדרכי הרעה

עם כפפות וכפכף אתהלך בין עונות
זיעתי הקרה תתחמק מבושה
הייתי תמיד רק לך ואהיה
עד אשר תתהפך לכיווני דרכך

מלקטת כל רגע שנשר מידייך
מקבצת מילים הפוכות
דפיי הופכים למסילה של רכבת
בה תיסע נחמה אחוזת שגעונות

אתה בי נוגע ותולש שערי
קולע צמה ותולה- כקישוט
אעניק לך עצמותיי ובשרי
אעניק אעניק כל כולי עד אמות