הוא עדיין מקווה שיום אחד אולי גם הוא יצליח
אך לא הפעם, הוא מיואש
החליף מחברת כי נמאס לו להתחיל עוד דף חדש
בגעגוע.
הוא עדיין מנסה לרדוף אחרי כל מה שהוא הבטיח
ואין שום טעם, הוא מתעייף
הרגעים שנשארים איתו ביום שמתחלף
בעוד שבוע.
כשהחיים מטושטשים
הוא מחפש את המקום שיש בו כמה אנשים
שיאהבו אותו למרות שהוא כזה
יניחו לו לבכות ולספר על זה
שזה כואב בכל מקום בגוף
ויחבקו חזק עד שיוכל לעוף
לבד...
עד שיוכל לעוף לבד.
הוא עדיין מנסה למצוא את התקווה שמסתתרת
אך לא הפעם, היא נעלמה
לקח מחברת וחשב שהוא מוכן למלחמה
בגעגוע.
הוא עדיין מקווה לתפוס אותה לפני שהיא נגמרת
ואין שום טעם, היא כבר הלכה
הרגעים שנגמרים לו בכל מה שהוא דחה
לעוד שבוע.
כשהחיים מטושטשים
הוא מתעורר כמעט אחר אל הימים החדשים
ואוהבים אותו למרות שהוא כזה
אז הוא בוחר לבכות ולספר על זה
כבר לא כואב בכל מקום בגוף
הם מחבקים חזק והוא יכול לעוף
לבד...
והוא יכול לעוף לבד.
הוא עדיין מקווה שיום אחד אולי גם הוא יצליח
אולי הפעם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.