[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הבכי לא שוטף אותך מתוכי, נבלה.
אני שונאת אותך.
איך לעזאזאל אפשר להיות נאיביים מספיק די להאמין שמישהו פגום
כמוך, מישהו שחור כמוך, בעל נפש כהה מרגש, מישהו רע ואנוכי,
איך יכולתי להאמין שאהבה כמו שלי תגרום לך להפוך את עורך.

אני שונאת אותך, כמו אלפי לילות לבנים-שחורים כמו זה שאני חווה
עכשיו, כמו אלה שודאי עוד יגיעו.
אני שונאת אותך בחומן היוקד של מיליוני שמשות בכל יקום מקביל
שרק קיים. מתעבת את הרגע בו נכנסת לחיי. מעדיפה להשמיד כל
זכרון, כל עדות לקיום שלך בחיים שלי.
לא רוצה לזכור, לא רוצה לשמוע, לא רוצה לראות.

להתפוגג בתוך המקומות האלה שרק אני מכירה אליהם את הדרך.
גם בלילה הכי שחור, בידיוק כמו זה, את המקום ההוא בתוכי אני לא
מאבדת.
סימנים של עצב בתוכי מאותתים לי שהגעתי הביתה.
זה המקום שאני מכירה בעל פה, היחיד שלא יודע איך מאכזבים אותי.

אני אשן ימים על גבי ימים.
אבכה נהרות, אתאבל על מותנו, אשב ליד הדלת ואמתין לשובך.
הריק יקיף אותי, מעגלים מעגלים של יאוש יפשעו בתוכי, יחללו את
מקדש השלווה שבנית, ינתצו כל זכר לשקט בתוכי.
קיוויתי, החזקתי חזק אצבעות למזל, שתציל אותי, שתקח את העצב
הזה ממני ותלמד אותי איך נרגעים, איך הופכים להיות שלמים, איך
לומדים לפתוח עינים כדי לראות אור, איך מפסיקים לבכות, איך לא
מתווכחים עם כל בוקר שמגיע, איך לא מתים כל לילה.

כל לילה אני מתה.




אני לא מסוגל לפתוח את העינים.
כל הלילה ניסיתי להחזיק את עצמי ער כדי שלא אצטרך להתמודד שוב
עם הבקרים האלה בלעדיה.
נדמה לי שהיא היתה כל החיים פה לידי, עוד מעולם שלפני.
נדמה שהיא ידעה בידיוק איך לחייך, איך להרכין את הראש, איך
לנוח בשקיקה על זרועי.
איך להכתים את המצעים שלי מידי לילה בדמעות של כאב, כאב שאין
לו סוף, ועדין לגרום לי לרצות לבלות איתה כל לילה. רק איתה.

החלל שבמרכז ישותי נפער.
תהום בתוכי בלעדיה.
החיים כגהינום עלי אדמות.
לאן הלכת אהבה שלי?
איך נתתי לך לעזוב כך שוב?

אם היתי יודע שאז היתה הפעם האחרונה שאראה אותך....
הייתי משתהה על פנייך עם שפתיי, משרטט את תווי פנייך לבל
אשכחך.
הייתי מטיב לנשק אותך, נשיקה אחת שאינה נגמרת, מחבק..
אם רק היית רומזת לי שאחרי זה את הולכת.

איך חיים את החיים האלה בלעדיך?
לימדת אותי לצעוד בתוך הדרכים האלה של האהבה, לימדת אותי מהי
אינטימיות אמיתית, מהי חברה, שותפה, אהובה.
אני מרגיש כאילו בבת אחת מישהו גזל ממני מאגרים של כוח.
אני כל כך חלש..

כל לילה בלעדייך..
כל לילה כזה, אני פשוט מת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אחרי שהשתתפתי
איתם במעשיהם
הפראיים (או,
שאני אתחיל
לציין) אני כבר
לא מסופקת עם
אנשים אחרים
מלבדם.




החברה של שלי
מתוודה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/11/06 12:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אהבה פיוטית

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה