תקופות עוברות במהרה
בספינה ששטה הרחק משירה
הים גועש תחת ליבי
וגלים מתנפצים בקצוות נשמתי

כתמונה פסטוראלית, הולך לי בים
רק לרגע לנוח לא לחוש כקיים
נשימה עמוקה ממלאת ריאותיי
והשקט נשמר, ונשמט מידיי

תחושת הזמן חזרה לראשי
כבר שמונה בבוקר תקתק שעוני
הולכים וחוזרים להיות עסוקים
ולא מספיקים להנות מהגלים

ישנו החלום שהולך הוא לישון
לפעמים מתעורר לצלילי פעמון
הכל עובר כל כך מהר
העונות הימים וכל האחר
לפעמים רק לנוח ולא למהר
לפעמים לעצור מבלי לאחר