אכזבות קטנות
מפוזרות לך על השיש
שעליו אני מכין קפה כל בוקר,
כמו גרגירים של סוכר,
נדבקות לי לעיניים
סימנים של שינה
לא יורדות גם במים חמים,
ויש להן את הקול שלך
גם כשהן נאמרות בשקט,
גם כשהן לא נאמרות בכלל.
גם כשהן נאמרות בלחש
וחולפות לך ליד הפה,
אצלי
הן מפספסות את כל הרכבות שיוצאות
וחונות להרבה זמן
מנסות להרגיל אותי
לזה שהן כאן
כבר לא כל כך קטנות,
כמו שהן רוצות שאני אחשוב
מפוזרות לי מתחת למרפסת
עושות רעש, גם בשבתות
גם בחגים
גם כשהן לא נאמרות בכלל.