נפתלי אוחנה / שמחה ירדה לעולם |
כשאתה באת,
נולדת,
מרחם אימך יצאת.
הארת את הבית,
באור חדש,
מפיך בקעו קולות,
מרגליות של טוהר.
ועכשיו,
אתה בוכה,
משווע לעזרה,
ואף-אחד לא בא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|