נפתלי אוחנה / שערך |
בוער כשמש,
מבטך,
כרשפי אש.
ואני מביט בך,
ומסתכל,
ואני מתחיל,
להתאהב.
ואני אומר,
הישארי איתי,
ואני לא רוצה,
שתעזבי אותי.
כי מבטך,
נותן בי כח,
וחיוכך,
עוזר שלא לברוח,
שערך,
מתנופף ברוח,
וצליל קולך,
כפעמון רוח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|