בלילה, כוכב שמאיר, בעצם מזכיר
מחזה חדש למאורע נושן
מכתבך מצא שוב את דרכו אלי
גם הלילה כנראה לא אשן

עינייך שפעם נצצו אלי
מטיבות עתה אל מקום אחר
מבטי מושפל וגופי משותק
והריק ממלא החסר

לא הייתי לך אוזן, כתף, זרועות וכפיים?
הן שפתך שורבבה בשפתי?
לא הייתי לך חופש, מקלט ושותף בדלתיים?
לא נרדמת אך ורק בחיקי?

עומד על הפרק, צריך להחליט
ואורי הכבה מתעמעם
קופא מעצות ואובד בקור
ואין לי אותך לחמם.

לא אהבנו כל כך ש..
הבטחנו שכך
שנהיה לתמיד גם אם קשה?

לקחת את רגליך, ואני על ברכי
אז הלילה נבכה לחיי.