השמש ירדה, הלילה הגיע
חושב הוא ילדי, ועיניו ברקיע
כחולות וגדולות כמרבד שמעל
בורקות משמחה מכוכב שנפל
נכנסת האם ויושבת בצד
"אותך לעולם לא אשאיר שוב לבד"
חיבוק נשיקה מחוות של חיבה
ואל תוך חלומות מתוקים כריבה
גדל הוא ילדי וקולו כבר עמוק
ידע מעט עצב אך שומר על הצחוק
ובא החבר לוחץ יד ואומר
"בינינו תמיד האחווה תשאר"
בגר הינו עלם מקסים וחייכן
חיילנו אמיץ להכל הוא מוכן
אך בסתר ליבו מייחל הוא ליום
יקים את ביתו המושתת על שלום
מצא לו הגבר בחורה נחמדה
מקשרי ידידות התפתחה תאווה
בשבילה הוא שכח את האם, החבר
הצבא כבר לא כלום, היא שווה לו יותר
יחסים מושלמים הם אינם מציאות
כשזנחה בו ביום ייחל הוא למות
בצהריים שקטים הקליע רעש
אדם שנושם לגוף דומם, מפולש
השמש ירדה, הלילה הגיע
חושב הוא ילדי ועיניו ברקיע
כחולות וגדולות כמרבד שמעל
בורקות משמחה על כוכב שנפל
נכנסתי בלאט התיישבתי בצד
"לא תשאר לעולם שוב לבד"
חיבוק נשיקה מחוות מלאות רגש
"החמה לא תשקע" כך פיללתי לו חרש. |
