New Stage - Go To Main Page


פעמון הדלת: דינג דונג [אלייקים ניגש ופותח, גנום נכנס]
אלייקים: שלום.
גנום: וברכה.
אלייקים: מי אתה?
גנום: אני חברך הטוב ביותר עלי אדמות, אם לא היחיד- גנום.
שוב סובל מהתקפי שיכחה?
אלייקים: לא שזכור לי. תשתה משהו?
גנום: כן.
אלייקים: ומדוע? לא שתית בביתך, לפני ששמת לכאן את פעמיך?
גנום: בהחלט, שש עשרה כוסות מים. ועודני עומד בצמאוני.
אלייקים: ספר לידידך אלייקים, מדוע?
גנום: הצמיאה אותי הדרך.
אלייקים: קצרה הדרך.
גנום: בדרך תקפה אותי עצבות. היכתה בי מכות נמרצות. לאחר מכן
נאלצתי להמלט מיליד אינדיאני שתאוות הרצח שלו אינה הולמת את
אופיי הנינוח, לא לפני שהצלתי קיפוד בן זן נדיר מנחת זרועו של
צייד קיפודים אכזר אך מרושע. כל זאת תחת השמש הקופחת, ומכאן
צמאוני הרב.
אלייקים: הסיפור כולו נשמע לי מצוץ מן האצבע.
גנום: אמת דיברת. נא לא להלבין את פניי ברבים. [לוחצים ידיים
ברשמיות]
אלייקים: מה מביא אותך אלי?
גנום: ענין שאינו סובל דיחוי.
אלייקים: עצירות?
גנום: אני בספק.
אלייקים: הספק הוא הנעלה שבאמיתות
גנום: אתה מוכן להסביר את עצמך?
אלייקים: לא.
גנום: אם כך, מה אתה רוצה?
אלייקים: שיבושם לי.
גנום: הבנתי.
אלייקים: אני בספק.
גנום: אויה, ודאי נדבקת ממני.
אלייקים: אתה משוכנע?
גנום: כמובן שלא, אני הרי בספק. למעשה, אני מטיל ספק בעצם
קיומך. כל עוד לא הוכח לי אחרת אני מניח שאלייקים הוא פרי
דמיוני והשיחה הזו כולה מתנהלת בראשי בלבד. [אלייקים בועט
בגנום בעיטה הגונה]
זה לא מוכיח את קיומך, שהרי יתכן שאני מדמיין את הכאב.
אלייקים: בעטתי בך להנאתי הפרטית בלבד, ולא על מנת להוכיח
דבר כלשהו.
גנום: מניע סדיסטי טהור, אם הבנתי נכון?
אלייקים: זהו מניע מספק.
גנום: ללא ספק. [לוחצים ידיים ברשמיות] ואיך מתקדמים אימוניך
בתחום ההיפנוזה?
אלייקים: [מביט בגנום במבט מרוכז ואומר בקול סמכותי:] אתה
צריך ללכת עכשיו. [גנום נשאר לשבת. אלייקים נאנח] הנה, אתה
רואה לבד.
גנום: אני רשאי לנסות?
אלייקים: ודאי שלא.
גנום: [כלאחר יד] אתה צריך ללכת עכשיו. [אלייקים קם, מסתובב
וצועד היישר אל תוך קיר החדר העשוי בטון מוצק. חובט את ראשו,
ואז חוזר לשבת תוך שהוא מביט בגנום בחשד ומקפיד לשמור ממנו
מרחק]
אני מאמין שכחבר אמיתי תכבד את רצוני ולא תחקור בדבר.  
אלייקים: ודאי. אני מבין שנחטפת על ידי יצורים מן החלל
החיצון?
גנום: איני מאשר ואיני מכחיש.
אלייקים: הייתי רוצה...
גנום: אין דבר העומד בפני הרצון.
אלייקים: גם רצון הוא בגדר דבר. מכאן שאין דבר העומד בפני
הדבר.
גנום: אל תתחכם!
אלייקים: אל תצעק! השכנים שומעים!
גנום: אני לא אצעק אם אתה לא תתחכם!
אלייקים: אני לא אתחכם אם אתה לא תצעק!
גנום: [מנסה להתחכם- לוחש] אל תתחכם!
אלייקים: מה? לא שמעתי, אתה לוחש.
גנום: אמרתי ש... רגע, זו התחכמות!
אלייקים: [תקוה מהולה בקולו] ללא שמץ של ספק?
גנום: אני מפקפק. [לוחץ ברשמיות את ידו השמאלית של אלייקים.
כאן המקום לציין שאלייקים איבד את ידו הימנית כשהוציא אותה
מחלון האוטובוס. כל היודע דבר על מקום הימצאה...]
אלייקים: אתה חש בטוב?
גנום: מאז שאכל האדם מפרי עץ הדעת הוא מסוגל לחוש בטוב, ברע
ובמה שבינהם. למשל: איצטרובל נפיץ.
אלייקים: איצטרובל נפיץ הוא טוב מוחלט או רע מוחלט?
גנום: איצטרובל נפיץ הוא איצטרובל נפיץ. לאחרונה אני חש
שתשומת ליבך אינה נתונה לי במלואה כפי שהיתה בימים עברו. אתה
מכחיש?
אלייקים: אכן, אני מכחיש. מעולם לא היתה תשומת ליבי נתונה
לך, לא במלואה ולא בחלקה.
גנום: אני נדהם.
אלייקים: לא נכון, אתה גנום.
גנום: אני גנום נדהם.
אלייקים: אתה גנום בן גנום. אביך גנום, אימך גנום, וכל
שושלתך הינה גנום אחד גדול לאין שיעור. [חושב שעה קלה, מנסה
לנסח את דבריו בצורה ברורה יותר] כולכם גנום.
גנום: אם כך, אני חש את הלך הרוח הגנומי המקביל לתדהמה.
אלייקים: לא יתכן, שהרי אתה לא חובט את ראשך ברצפה עד
עילפון. [רוכן קדימה, מקוה שגנום יבצע את המעשה על מנת להוכיח
את תדהמתו. גנום נשאר לשבת- טיפוס סולידי]
גנום: מנין לך הבקיאות הרבה בגנומים ומנהגיהם?
אלייקים: לא שזה מעניינך, אבל חברי הטוב עלי אדמות, אם לא
היחיד- הוא גנום.
גנום: אני האיש.
אלייקים: אתה הגנום, רצית לומר.
גנום: לו רציתי לומר גנום, הייתי אומר גנום. אני אדם בוגר
ששולט במוצא פיו. [רוצה להוכיח את שליטתו המלאה בפיו] גנן
אינטרקונטיננטלי גידל דגן אינטרקונטיננטלי בגן
אינטרקונטיננטלי. רציתי ואמרתי.
אלייקים: ואין דבר העומד בפני הרצון.
גנום: יפה דיברת, ידידי אלייקים.
אלייקים: אני מתעצב אל ליבי.
גנום: [מנסה לעודד את אלייקים] אין דבר.
אלייקים: אין דבר העומד בפני הדבר. גם הרצון הוא בגדר דבר,
מכאן שאין רצון העומד בפני הדבר, ואם אין דבר- אין גם רצון.
הנה פתרתי באחת את כל בעיותיך.
גנום: אכן, נדמה לי כי כבר אינני בספק. אולם ישנו ספק קטן
המציק לי- הספק שמא אני עדיין בספק.
אלייקים: הבה ונניח שכבר אינך בספק.
גנום: באיזה נימוק?
אלייקים: מחמת הספק.
גנום: הוודאות החדשה שהציפה אותי לפתע גרמה לי להבין כי אני
מוכן לשלב הבא בחיי: מוות. [גנום נופל ומת]
אלייקים: גנום?
גנום:
אלייקים: אין ספק- מת כמו גנום. [בועט ברשמיות בגנום, לוודא
כי הוא מת]
פעמון הדלת: דינג דונג.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 30/10/00 16:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
זהר קפיץ-קפוץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה