אשלי מורנינג / כל ההנחות הפרועות |
שכל הדרוש לו, לאדם,
הוא מקום
להניח את הראש.
לשמוע את השקט
ממלמל מילות רגיעה.
עד שלחדר הנעול שלי,
החלו לפרוץ לילות אחרים.
המנעולים העלו חלודה,
והם
עולים אל החלון
ונכנסים.
מאז, אני גומעת את האוויר הזה כמו יין
יבש, צונן, תוסס
נפלא וצורב בגרון.
מאז, כשאור הירח נדחף דרך התריסים, פלחים פלחים ואני
נוגסת בפלח גבינה
מעלה עובש מבפנים
לבחוץ אני
פולשת,
תרה רק אחר אדמה רטובה, או שיח בר,
מקום מסתור
להניח בו
את כל ההנחות הפרועות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|