סטיבן גל בלום / שירים של סתיו |
השמשות שלי
עומדות כמפקד על כיתת ענקים אפורים, שבעי גשם
משלחות בהם קווים בוערים, מחטים חדורות.
ופעמים השמש הלאה לה עוברת
ואיני רואה אותה.
העונות מתחלפות בערב.
היום בערב פרץ הסתיו: עונה רפה.
המיטיבים לראות אולי חשו בהתקדמותו כבר
לפני שבועיים-שלושה. אני לא.
את נישאת מרחפת על הבל סתיו זקן - - -
הערב עייף יקצתי אל משב זכרונך.
עייפת
והיום לא מעיב על גומות חינך.
ארוך הוא - - -
מושכות חיות שאבדה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|