אני באמצע שדה,
שדה פרחים.
אני רואה כמוך ברבים,
פרח קטן שלי,אהובתי.

אני פוסע והלך,
עובר עוד פרח,ועוד פרח.
חולף על פנייך כל כך הרבה,
כנראה שזה אומר,שהתגברתי עלייך יקירתי.

אני באמצע מדבר,
השמש מעיקה נורא,
אני רואה אותך כל הזמן בשמים,
שמש שלי,אהובתי.

אני הולך,ומחפש נווה מסדר,צל מפנייך,
עובר עוד חלקת יער,באמצע המדבר,
מתחבא מפנייך,עובר אותך,
כנראה שזה אומר,שהתגברתי עלייך יקירתי.

רואה אור באמצע החיים,באמצע העיניים.
האור הזה כל כך יפה,שהוא מזכיר אותך.
אני רואה אותך באמצע חיי,באמצע עיניי.
קרן אור שלי,אהובתי.

אני הולך למקום מים,ושוטף את העיניים.
שוטף את העניים,כדי שכל זה ייפסק.
בסוף את מתנקה מעיניי,וכמו כן גם מראשי.
כנראה שזה אומר,שהתגברתי עלייך.