פרימודריום, האל הראשון ומקור כל הקסם ביקום, סיים את חייו
בעשרה פיצוצים עזים שהדהדו ברחבי היקום ושיחררו את הקסם שהיה
כלוא בתוך גופו אל היקום, הפיצוצים הולידו את עשרת האלים
הגדולים; ארום, ארגנטום, אוריקאל, פרוגו, פירו, וירידיס,
אלבוס, ניגו, פוטאולנוס וצ'אר.
דבר זה קרה על הכוכב שבעתיד ייקרא דראקיריה.
במקום המדויק שבו נולדו, החליטו האלים הגדולים להתחיל את
החיים בכוכב שכה אהבו בכך שבנו בעצמם עיר שתהיה הבית של
היצורים שהם יצרו, הם בנו את העיר הראשונה וקראו לה עדן.
בעדן, הם ייצרו בכוחות משותפים את עשרת הדרקונים העליונים, כל
אחד יצר זוג דרקונים, זכר ונקבה, שיתחילו גזע שלם;
ארום יצר את דרקוני הזהב, הוא נתן להם את טוב לבו ואת כוחו
העצום. הראשונים שנוצרו, דרקוני הזהב הם הדרקונים הכי חזקים
מכל הגזעים ואלוהותו של ארום עצמו ניכרת בכל צעד שלהם.
ארגנטום יצר את דרקוני הכסף, ונתן מנשמתו בת האלמוות לכך משום
שהיה אחד מהאלים הגדולים הפחותים, אבל במעשה זה של הקרבה
אלוהית קיבלו דרקוני הכסף את המתנה הכי גדולה שיכלו לקבל
מיוצרם, את טוהר לבו שנספג בהווייתם ונשאר בקרבם לנצח.
אוריקאל ופרוגו, האחים, עבדו כצוות כדי ליצור את מה ששאר
האלים לא יכלו לבדם, הם יצרו שני גזעים של דרקונים, שלעולם לא
ייפרדו כשם שהאחים, ביחד יישארו. הם נתנו לדרקונים שהם יצרו,
דרקוני הנחושת והברונזה, את תאוות הנדודים, הסקרנות והצמא
לידע.
פירו יצר את דרקוני הפליז ונתן להם חופש, החופש לנוע כרצונם.
אפילו בין הממדים. זוהי מתנתו והיא גדולה ונהדרת.
וירידיס יצר את הדרקונים הירוקים, הוא נטע בהם את אהבתו לטבע
ולכל מה שחי, ואהבה זו הפריחה פרחים ונטעה שורשים עד שצמחה
לעץ אדיר שלא ניתן להזיזו ממקומו.
אלבוס יצר את הדרקונים הלבנים, הוא נתן להם את ראייתו
הייחודית, מסופר שאלבוס היה יכול לראות לנשמתו של כל ייצור
דרך חלומותיו. הלבנים מהלכים בחלומות, זה כשרונם.
ניגו נתן לדרקונים השחורים את צבעם, הוא מסמל את ממלכתו של
ניגו; מוות, אבל בתור אל של מוות הוא לא יכל ליצור שום ייצור
חי, רק לקחת את היצורים החיים לממלכתו ולהראות להם את היכליו.
יגונו של ניגו הציף את דראקיריה ונגע ללבם של שני האלים
החזקים ביותר ארום וצ'אר, הם ראו איך שיתוף הפעולה של אוריקאל
ופרוגו הוליד נפלאות והחליטו לעשות מעשה למען ניגו. הם יצרו
ביחד גזע אחד של דרקונים, דרקונים חסרי צבע שניחנים ביכולת
הייחודית לראות אל תוך עולמו של ניגו ולקרוא ליצורים משם,
זוהי הייתה מתנתם של האלים לניגו ואצילותם האלוהית זכורה לעד
בקרבו של כל דרקון שחור שלעולם לא ייפנה נגד יציריהם של ארום
וצ'אר.
פוטאולנוס החליט לקחת על עצמו ליצור את העליונים מכל
הדרקונים. לדעתו הכוח שיגרום להם להיות הגדולים מכל השאר הוא
השליטה בקסם וכך הוא החל בעבודה המפרכת של ארגון הקסם והפיכתו
לנגיש ליצורים לא אלוהיים, וכשסיים בסופו של דבר הוא לא בזבז
זמן ויצר את הדרקונים הכחולים, מה שפוטאולנוס לא לקח בחשבון
זה שהקסם, שעכשיו היה מאורגן ומסודר, יצריך למידה ממושכת כדי
להגיע לשליטה מוחלטת ושעכשיו הקסם היה נגיש לכל היצורים. כוחם
האמיתי של הכחולים הוא שהם בני אל מוות, כמו כל יצירי האלים
הגדולים, אבל הם יכולים לשבת וללמוד לנצח, בניגוד לשאר יצירי
האל הגדולים, זו היכולת שפוטאולנוס נתן ליציריו, סבלנות. הוא
גם החדיר בהם את תאוותו לגדולה ולידע כך שהם יהפכו, עם הזמן,
לאדירים מכל הדרקונים.
צ'אר יצר את הדרקונים האדומים ונתן להם את כוחו ויכולת
המנהיגות שלו כך שיוכלו להנהיג את צבאות דראקיריה בדרך היושר
וההגנה.
לאחר שסיימו את מלאכתם פנו האלים לעניינם והבטיחו לשמור על
עדן מכל משמר כדי שההקרבה והנפלאות שקרו בה יישמרו לנצח
ולעולם לא יישכחו.
העיר הראשונה, עדן, עדיין קיימת. מקומה לא ידוע וכל מי שיצא
לחפש אותה חזר כלעומת שבא בידים ריקות. אף דרקון לא הסכים עד
היום לצאת למסע חיפוש אחרי עדן.