כבר הרבה זמן שאני סובלת
מעיניים אדומות ומגורות
בערך מאז שהלכת,
חזרו לי הדלקות.

הרופאה כתבה לי בביקור:
"לשכות צלולות, קרניות זכות"
ונתנה לי כטיפול-
הרבה דמעות מלאכותיות.

אני בתוכי ידעתי
שהסיבה לעיניי היבשות-
היא שבכיתי יותר מדי,
ונגמרו לי כל הדמעות.

חזרתי אליה, שוב לביקורת-
מתוחה, מוכנה לקראת הרעות,
ובמבטה המצטער היא אמרה לי:
"את לא תוכלי עוד לשים עדשות".

אבל אני בתוכי שוב ידעתי
שהסיבה לעיניי היבשות-
היא שבכיתי יותר מדי,
ונגמרו לי כל הדמעות.

אמא שלי אומרת, ששעורה ולחץ תוך עיני
הם לא, אלא סימפטום- המשקף מצב נפשי.
וגם כשחשבתי עליך, וניסיתי בכח דמעות להוציא,
באופן מוזר, לא משק הדמעות- הן יצאו מהצד השני.




18.09.06