|
מסתובבת סביב עצמי בניסיון למצוא משהו להאחז בו.
לפני מספר ימים חלמתי על רעידת אדמה, הנה היא מתרחשת.
השמיים נופלים עליי כל בוקר, וכל לילה, לפני שאני אומרת לשמיים
לילטוב כי ככה הבטחתי לך, אני מרגישה איך כל גופי מתפורר, איך
אני מתמוססת לעומקה של האדמה.
חודש ימים בלעדייך אהובי.
קשה לי.
יממה אחת עברה ואני חסרה.
הישות שלך חסרה לי.
החלל ההוא בבטני נפער שוב.
אני ריקה.
אין דבר שיכול לשנות את זה-מלבדך כמובן.
אני בוכה.
לא למשך זמן רב.
זה בא והולך..
בגלים.
והפעם זה כן קשור אליך.
אני מתגעגעת אלייך אהוב יקר,שבוע עבר מאז שנגענו.
תחזור כבר. |
|
|
מבקר הסלוגנים
אני קורא אותך
לסדר!
אחמד אחמד,
מתעצבן בליל
הסדר, לא על
מבקר הסלוגנים
כי אם על עצמו
ועל הבדיחה
המטופשת שהמציא
רק למשוך אש
מכיוון הדביל
הזה שקורא לעצמו
מבקר.
אבל הוא לא
מודאג כי ברגע
שהמבקר יעיז
להתקרב הוא
יפוצץ את עצמו,
ואז כבר יבקרו
אותו, וזה לא
יהיה מצחיק,
אולי כן? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.