אז זרקתי את הבאגט-
הוא נהיה קשה
ואני?
הרכות נעלמה,
גם הרעב.
קמתי שוב עם הצל
שרוע בתוכי-משתעל
פולש אל הסינוסים
ומוביל את הגלגלים
לשם-לשם
להיכן שפעם צחקתי
בין שיחי לוונדר
מול ירח אורבאני
וצלחת גדושה של פירות.
גם לשם פלש הצל
משך אותי סביב העולם
בין קווים לבנים
ושטרות ירוקים
ושיעול שהלך וגבר.
גם את הירח זרקתי
הוא היה אורבאני
ואני?
רציתי אחד אמיתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.