ביום שבת בבוקר קמתי עם כל הפיכסה של הערב לפני.
אתם יודעים איך זה... מסיבת רווקים - בלאגנים מפה עד להודעה
חדשה.
אני חושב ששתיתי איזה בקבוק וודקה שלם, לבד.
עומרי התקשר אליי לשאול מה שלומי, מסתבר שכבר 8 בערב והכנסתי
את עצמי לג'ט... אז קבענו ל12-. צחצתי שיניים שטפתי פנים
והכנתי לי כוס קפה שחור. נזכרתי בעמית, החברה שלי לשעבר, היא
תמיד צחקה עליי שאני לא יודע לשתות. היא תמיד הייתה מכינה
לעצמה כוס קפה שותה אותה בישיבה על החלון ואז זורקת אותה משם.
אתם יודעים, חלק מהדברים שאף אחד אף פעם לא יבין וזה מה
שאהבתי בה. אז חשבתי לעשות כמוה, מה כבר יכול להיות כ"כ גרוע.
ישבתי עם הסיגריות שלי ביד אחת והקפה ביד השניה ופשוט נרגעתי.
סיימתי את הקפה והסתכלתי למטה כדי לראות שאין שם אף אחד והיה
שם מישהו, הוא שכב על המדרכה ולא זז. זה די עניין אותי והאמת
שגם לא כל כך היה לי מה לעשות אז ירדתי לבדוק מה קורה איתו.
הוא היה מאושר, היה לו חיוך ענק על הפנים. הסתכלתי עליו, מנסה
להבין מה הוא רוצה ואז הוא קם, הסתכל עליי, לחץ לי את היד
ועלה אליי הביתה. גורם ההפתעה, יופי, בדיוק מה שאני צריך
עכשיו, הומלס שיאכל לי ת'בית.
הוא נכנס והתיישב לי על הספה. נכנסתי גם אני ונעלתי את הדלת.
שאלתי אותו מה הוא חושב שהוא עושה והוא ענה לי בתשובה הטיפשית
שאין מצב שהוא חושב שאני אאמין לה - שהוא המשיח.
המשיח הגיש לי רשימה לא קצרה של דברים שהוא אוהב לאכול, מה
הוא שותה בדרך כלל ובאיזה צבע הוא אוהב את השמיכה שלו. קצת
התעצבנתי, אבל בכל זאת היה לי חבל עליו... נתתי לו קצת כסף
ואמרתי לו שיעשה את הקניות שלו בעצמו.
הוא חזר אחרי לא יותר משעה עם שקיות מלאות באגוזי 17 שקיות
מלאות באגוזי, וכשניסיתי לקחת אחד הוא התפרץ עליי בצרחות
איומות. לא שאלתי יותר מדי שאלות ונזכרתי שעומרי אמור לבוא
עוד מעט
אמרתי לו שנכיר לו את החבר החדש ואולי גם ניקח אותו לבר החדש
בפלורנטין, עומרי הגיע והמשיח לא רצה ללכת הוא אמר שפה טוב לו
וזה המקום בו הוא רוצה להיות עד סוף ימי חייו, ושאם אני אסכים
אני אקבל את מה שתמיד רציתי.
הסכמתי, בדוגרי, מה יש לי עוד לעשות...
משיח ואני נהיינו חברים ממש ממש טובים, הכי טובים שיש, עשינו
הכל ביחד. לא עברו שנתיים ומשיח קרא לי לשיחה. הוא היה ממש
חולה באותו זמן, לא יודע מה היה לו, זיהום בריאות או משהו.
הוא אמר לי שהחלום שלי עומד להתגשם.
משיח מת אחרי כמה ימים והשאיר לי מכתב לשלוח לאנשהו לא קראתי
אותו, לא הייתי מסוגל אפילו לקום מהמיטה. שבוע אחרי זה מישהו
צלצל בדלת, אחרי המון המון זמן... שנים שלא שמעתי צלצול בדלת.
זאת הייתה עמית, היא אמרה לי שהיא קיבלה את המכתב ואת הטבעת
שצורפה אליו ושהיא מסכימה.
אחרי 5 חודשים עמית ואני התחתנו ועברנו לדירה שלי.
היא ממשיכה לזרוק כוסות מהחלון ואני,
אני ממשיך לקנות כמויות ענק של אגוזי שאף אחד בכלל לא טורח
לאכול.