הגשם כאן חלף,
והרטיב את הרחובות
מעבירה עוד דף,
רק עוד דף של זכרונות.


אמרת שקשה, שלהימלט- אין לאן,
התחבאת מן הגורל, ניסית לעצור את הזמן
את מנסה למשוך קדימה את מה שנותר,
מנסה לאחוז חזק במה שנשאר.


כמו רוח, את לוחשת לעצים,
חרש את נמלטת, אט אט מהכאב ששוכן לו בפנים..


את יודעת שיש סוף לכל סיפור,
ויודעת איך להפסיק את המשחק המכור.
את מביטה ברווחים,
שבין המוות לחיים.


אנשים משחקים משחקים,
שולפים קלפים משרוולים מלוכלכים..
עוד יום עוברת, סוחבת, נאבקת
את אומרת שאת לא מוותרת.


תלכי, כמה רחוק שעוד אפשר,
השאירי הכל מאחור, גם את העבר.