מדן נריה / כמה טוב! |
שכחתי הכול ונעתקה לי הנשימה;
מה היה הדבר החשוב
שבלעדיו נאסר עלי הביתה לשוב?
פניתי לחוש הניחוש:
"סוכר עומד"?
"פלפל יושב"?
"כמון שוכב"?
לפתע ראיתי איש נוטף זיעה רץ ברחוב
וכשהתחלתי לחשוב לראשי קפץ
"מלח-רץ!"
כמה טוב!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|