יצחק גז, בן שלום הוא בן שבעים ושתיים כיום. בדיוק ביום הזה
אביו זכרונו לברכה היה צריך להיות בן 100. בנו שלום, שנקרא כך
על-שם סבו, עשה צבא ולמד באוניברסיטה כלכלה אך מת לפני שלוש
שנים מדום לב. פשוט צנח ומת כפי שיצחק מתאר. אביו של יצחק מת
במלחמת השחרור. ליצחק יש בת בשם הילה ושלושה נכדים ממנה. אחותו
באה פעמיים בשנה מבלגיה. ליצחק יש אח בשם שמעון ואחיין ובת
נוספת בשם עידית. הוא עדיין זוכר חברה ותיקה שלו שהוא יצא איתה
במשך חמש שנים ואפילו שומר תמונה שלה. יש לו אלפי תמונות בבית.
אפילו אחת על קבר בנו שלום. שלום עלה לתורה בגיל שלוש עשרה, אז
הוא עדיין היה עם משקפיים גדולים. יצחק מדבר על בנו הבכור שלום
בהערצה כה גדולה, בגעגוע כה עמוק עד שדמעות עולות בעיניו. אני
מנגד מדחיקה את זה. מרחמת עליו, מזדהה איתו אך חוששת ממה שצפוי
לי.

יצחק, לא ידעתי מה לעשות. משיחה פשוטה ואקראית באוטובוס על
הסכנה שבחוסר כרטיסן מאחור עברת לסיפור חיים מרגש. ולי נותר
לתהות: "מדוע איתי? מדוע אתה?"

אני מודה לך מקרב לב, אזכור אותך כל חיי ואודה לך כל חיי,
הפכת ליקר בשבילי. תודה.

19.09.06