כל עוד נשמה באפי
ולא נפחה נישמתי
אחייה חיי עד התום.
למרות שקשים הם
וסבוכים הם
אין עוד כמו-הם.
כל עוד לא נס לחי
וצבע על לחי
אלחם עליהם כאריה.
למרות שהם המעט
חילחלה בי לאט
ההבנה הבלתי נמנעת.
כי המעט שהם חיי
הכמעט במעשיי
כי המעט, כי המעט, כי המעט.
כן המעט
היום אני יודעת
זה בעצם המון.
כל עוד ליבי פועם
וקולי בדממה רועם
אצעד בביטחה באפלה.
למרות שהחשכה נפלה
והדרך אבדה
אבן אבן אני מפנה.
כל עוד יש בי אהבה לתת
ואהבה לעצמי
אתמודד מול העולם.
למרות שאין מוצא
וככה, לא רוצה!
לא אנוח עד-דרכי אמצא.
כי המעט שהם חיי
הכמעט במעשיי
כי המעט, כי המעט, כי המעט.
כן המעט
היום אני יודעת
זה בעצם המון. |
