תגיד ,אתה כועס עלי ?
שירלי נכנסה אל המיטבח וליטפה לי את הראש
.
אם אני לא אשכב איתך אז לא תדבר אתי לעולם
?
היא ניסתה ללכוד את העיניים שלי. הצלחתי
להתחמק אבל לא לאורך זמן
תראי , אם את חושבת שהזמנתי אותך בגלל זה
.
אני לא חשבתי אז , אבל עכשיו אני חושבת .
חושבת מה ?
שחלמת לשכב אתי מהפעם הראשונה שראית אותי
.
אני לא יודע .
תתאמץ ותדע .
אולי את צודקת .
בזה אני תמיד צודקת , יש לי חוש
לבנים .
אז מה את רוצה ?
שתשכח מלרצות לשכב אתי ושהכל יהיה
כמו בהתחלה .
שכחתי .
לא שכחת , אתה רק אומר .
אז אני רק אומר , אבל לא נשכב.
היא צדקה ,אבל מה יכולתי לעשות חוץ מלאכול את עצמי ולקלל ובאמת
לנסות להשלים עם המצב . יום אחד כשנדמה היה שהעניינים כבר
נרגעו, שירלי שאלה אם אני רוצה שהיא תביא חברה . נורא נחמדה .
אמרתי לה שלא איכפת לי.
למחרת ,עצר אותי בעל-הבית הקשיש בחדר המדרגות .
קופמן , תשמע זה לא טוב .
מה לא טוב ?
עליתי לדירה שלך והבחורה פתחה לי את הדלת . נכנסתי ותיכף ראיתי
שהיא מחטטת בספרים שלך .אמרתי ,קופמן מרשה לך ? והיא ,
החוצפנית , בטח ומה זה בכלל עניינך .
תשמע לי קופמן . זה לא טוב . היא תשתלט לך על הדירה .
אמרתי לו תודה ושלא ידאג .
מה כבר יש להשתלט פה ? המשכתי לעלות וצלצלתי בדלת .
שירלי פתחה במאור פנים ואמרה :תכיר את דיאנה.
דיאנה התחילה לבוא כל ערב .היא לא באה כדי לפצות אותי על
אובדנה של שירלי , אלא פשוט כדי ללמוד .לפעמים היתה מצטרפת
אליהן גם רותי. לשלושתן היתה בחינה במתמטיקה - 3 יחידות בחודש
הבא וכששלושתן למדו בסלון , הייתי מסתגר במטבח. מדי פעם
הוזעקתי לסייע בפתרון בעיה, או להכין קפה לבנות.
יש לפעמים דברים קטנים כאלה שאדם רוצה פרטיות. למשל, אני יושב
במטבח ומת להשתין אבל לא מתחשק לי לעבור דרך הסלון של הבנות
ודרך המסדרון אל הבית-שימוש, כי יהיה לי לא נעים לחזור. אבל אם
לא אחזור הן יבינו שהתביישתי, או יחשבו שאני נשאר שעות
בשירותים ויצחקו .
אפילו להגיד את זה, נשמע אידיוטי.
כמו שזה היה אידיוטי כמעט כל ערב כשהן היו באות וממלאות את
הדירה. בפטפוטים ובצחוקים שלהן, בבושם קוראז' שלהן ובהרגשה
שאני מיותר.
בוקר אחד ,כשפתחתי את המקרר ,להכין סנדויץ' לעבודה, ראיתי
גבינה צפתית טובה ומגרה. איך שהתחלתי לפרוס ממנה, חטפתי פתאום
על גב היד מכה מפתיעה. לא חזקה אבל מעליבה. ושמעתי קול נוזף.
תעזוב את זה ותחזיר את זה למקרר. זה של דיאנה.
שירלי ,השתגעת ? זה בסך הכל חתיכת גבינה מסריחה ?!?
זה לא שלך ואל תיגע בזה . היא ממש כעסה וגם צדקה .
הגבינה לא הייתה שלי ואני עשיתי בה כבתוך שלי.
אחרי עוד כמה ימים היה ערב שקט. הבנות יצאו להתאוורר ואני
רציתי לשים תקליט של ז'אק ברל . הוא לא היה במקום ואחרי שעה של
חיפושים הן כבר חזרו ולא היה טעם. בבוקר שאלתי את שירלי אם
ראתה את התקליט הוא אצל רותי .
מה פתאום אצל רותי ?
מה יש , אסור ?
לא אסור , אבל היית יכולה לשאול וחוץ מזה תקליט מותר וגבינה
אסור ?
תפסיק להיות אידיוט ואל תגיש לי חשבוניות,
אבל אם אתה דווקא מתעקש , רותי לא היתה אוכלת את התקליט שלך .
יומיים לפני הבחינה קפץ אלי זיו לביקור. זיו הוא חבר ממש טוב.
אנחנו לא מתראים הרבה כי הוא גר בניו-יורק , אבל כשהוא קופץ
אנחנו לא מחמיצים הזדמנות. בטלפון הסברתי לו למה ימצא אצלי
שלוש חתיכות ושלא יהיו לו אשליות . כשבא כבר היה הסלון תפוס
והזמנתי אותו לבלות באויר הצח על המרפסת. בניו-יורק אין להם
כאלה. דיברנו על החיים ועל המתים ואז הזמינו אותנו פנימה
להיכנס ולהתכבד בעוגה. זיו שאל אם יוכל לקחת עוד פרוסה.
כשחזרנו למרפסת שמעתי איך רותי אומרת לשירלי - הדיירים שלך
רעבים , כמו חזירים.
אני חייב להודות שהדירה התמלאה בעציצים.
בהתחלה הביאה אחד לחדר המדרגות ואחרי שהסכמתי שזה עושה אותו
פחות אפור באו עוד שניים והשלישי והרביעי כבר נכנסו לדירה...
אבל מה שבאמת עצבן אותי היה העציץ הששי , הפילדנדרום הענק
שתקעה באמצע הסלון. מה יכולתי להגיד ? אי אפשר לומר דבר נגד
עציצים.
היא לא הצליחה בבחינה שלה ואני הרגשתי אשם, למרות שכבר מזמן
הפסקתי לפנטז עליה.
אתה לא עזרת לי להתכונן , בגלל שמאותו הלילה אתה כועס עלי. אני
בטוחה שאתה אולי אפילו שמח שנכשלתי בבחינה.
את מגזימה.
אני לא - אני כבר מזמן ויתרתי על הרעיון.
אתה אף פעם לא ויתרת. כבר מכירה אותך יותר ממה שאתה מכיר את
עצמך אבל עכשיו אני רוצה שתדע, בגלל איך שאתה מתנהג אלי, בחיים
כבר לא יהיה לך סיכוי אתי.
לדעתי היא השתגעה לגמרי. או שהחליטה להוציא עלי את כל התסכולים
שלה. אבל דווקא בגלל זה לא יכולתי להגיד לה לעזוב.
וחוץ מזה. מה פתאום שאגיד לה לעזוב. לי היה חדר מיותר ולה לא
היה איפה לגור. בעצם, כבר לא היה לי חדר מיותר. בעצם , הייתה
לנו דירה משותפת שמיום ליום הייתה יותר שלה ופחות שלי.
אחרי שבועיים שירלי נעשתה שוב נחמדה. היא כבר פחות לקחה ללב את
הבחינה הלא מוצלחת ואני הבטחתי לה שבפעם הבאה אעזור לה להוציא
ציון גבוה. החיים נהיו שוב רגועים, לפעמים ישבנו במטבח כמו
פעם. למדתי להשקות את העציצים שלה. שוב ראינו יחד סרט בסלון
ואפילו לא כעסתי כשהתקליט של ברל חזר שרוט לבלי הכר.
בעל הבית שוב עצר אותי במדרגות.
קופמן, יש גבר זר בדירה שלך.
אמרתי לו שיפסיק לבלבל במוח והוא נעלב. מה לעשות.
הזקנים האלה נורא טרחנים לפעמים.
צלצלתי בדלת ובאמת פתח בחור שאף פעם לא ראיתי .
הוא היה ידידותי מהרגע הראשון והושיט לי יד גדולה וחזקה.
שמעתי עליך משירלי, אתה השותף שלה, נכון ? אני נחום .
חלמתי לרגע. הקול שלו העיר אותי. איזה באס עמוק היה לו!
שירלי לא סיפרה לך ?
אנחנו ביחד כבר שבועיים. ממש בחורה על הכיפק.
מכל הבחינות ןמכל הכיוונים, אם שמת לב .
היא הזמינה אותי לגור אצלכם ואמרה שאתה בטח תסכים להתחלף
ולעבור לחדר הקטן כי אנחנו שניים ואתה אחד.
אז מה אתה אומר ?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.