י. אופל בר / את יודעת |
שהזמן יושב לנו על הוריד, מאיים להתפוצץ.
זה אולי לא יהרוג אותנו מייד,
אבל זה יקיז
טיפה
טיפה
עד שנלבין ונתרוקן. כמו דף מקומט
עם שיר
מקולקל.
את יודעת,פרופסור,
לו הייתי כמוך הייתי בוודאי עם האף בעננים
והם היו יוצרים שם קצת לחות
ונוזלים ממני,
שפעת הגאווה.
את יודעת, הנקמה לא בוערת וגם לא מתוקה,
היא מלחכת לאט
לאט
ובסוף משאירה בפנים רק חלל
שחור
משחור, מבט עינה כאב טהור.
אני לא יודעת את שמך, אבל
את יודעת
אני בורחת ממך.
Catch me if you caN.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|