|
את יודעת בדיוק כמוני
שהזמן יושב לנו על הוריד, מאיים להתפוצץ.
זה אולי לא יהרוג אותנו מייד,
אבל זה יקיז
טיפה
טיפה
עד שנלבין ונתרוקן. כמו דף מקומט
עם שיר
מקולקל.
את יודעת,פרופסור,
לו הייתי כמוך הייתי בוודאי עם האף בעננים
והם היו יוצרים שם קצת לחות
ונוזלים ממני,
שפעת הגאווה.
את יודעת, הנקמה לא בוערת וגם לא מתוקה,
היא מלחכת לאט
לאט
ובסוף משאירה בפנים רק חלל
שחור
משחור, מבט עינה כאב טהור.
אני לא יודעת את שמך, אבל
את יודעת
אני בורחת ממך.
Catch me if you caN. |
|
|
חרגול, עורך
משנה ובועז רימר
טסים בכדור
פורח.
פתע מודיע
הטייס: עקב משקל
עודף אנו בסכנת
התרסקות, נא
היפטרו מחפצים
מיותרים.
חרגול משליך
סלוגן, ומסביר:
יש לי הרבה
כאלה.
עורך המשנה
אומר: יש גם
הרבה כמוני,
וקופץ החוצה.
בועז מביא נוגרה
לחרגול, משליך
גם אותו ואומר:
היה לי אחד יותר
מדי מאלה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.