ופתאום היה שקט
טרקת את הדלת
הלכת, עזבת אותי
האוויר הקפוא
חודר לעצמותיי
ואני רועדת...
לא חשבתי שיבוא היום הזה
אבל הנה הוא הגיע
והפתיע גם אותי
כל המילים היפות שאמרת לי אז
איך יכולתי לחשוב שאתה אוהב אותי?
שוכבת לי כאן לבדי
על המיטה הישנה והקטנה שלי
מנסה להירגע
מנסה שלא לחשוב
עלייך, אהובי...
איך ברגע אחד שברת את ליבי.
איך הכל התנפץ לרסיסים
איך חיים שלמים נהרסים...
ובכל זאת, אין לי אלייך כעס
וגם לא שנאה.
רק לא מבינה
לא מבינה למה, למה עזבת אותי?
למה זרקת אותי והשלכת הכל
כאילו כלום לא קרה
כאילו כלום לא היה.
מתהפכת מצד לצד
מתקשה להירדם
שואלת את עצמי האם אתה עליי חולם?...
אני תמיד אמשיך לחלום עלייך, אהובי
לפחות בחלום אתה נשאר שלי.
ופתאום היה שקט
לא עוד רוח סערה
רק רוח חמימה שמלטפת אותי
ומגלה לי שיום אחד אתה תחזור אליי
חזרה. |
