היא ביקשה ממני לומר לה את סוד העולם היא רצתה שאגיד לה בקול
חזק כמו דומינו שנופל עליך ואתה עובר קטן בן יומו היא דרשה
שאייבש את מעיין החיים שלי המאיים להתפקע הגולש מכל טוב הארץ
אל בהמות ים הסוף המקרטעות לשווא באווירה של מתחכמים היא רצתה
ודרשה אמרה וצרחה בכתה ורגזה וקיבלה את כל כולי את נשמת רוח
אפי את סוף כל ימי את האוויר שכלאתי בתוך ריאותי אני לא האמנתי
כשזה קורה לי בפעם האלף אני שוב נופל ולא מצליח איך היא ועוד
אלפי בנות דמותה מסחררות והנה שוב כשננערתי כארבה והחלטתי ללכת
אל הירקן לומר לו כי בזכותו ובאשמתו כל זאת כשלקחתי את כל
איבריה בידי ושיפדתי על תנוך אוזן הימנית נגמרו לי כל שמחות
החיים שאגרתי לבלי שוב לא תחמתי את כל חכמתי האבודה ביום מן
הימים ונשמרתי מן ההבל והוא חסם אותי והפיח את רוח השטות שאני
מנסה לפזר חזרה לעולם אך איני מוצא את בדיל האושר לנטוע בו
תקוותיי ולמסור עד שם עד לאן